לדלג לתוכן

גברת דאוטפייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גברת דאוטפייר
Mrs. Doubtfire
מבוסס על Madame Doubtfire עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי כריס קולומבוס עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי רובין ויליאמס עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט אן פיין (ספר)
רנדי מאיים סינגר
לזלי דיקסון
עריכה ראג'ה גוסנל עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים רובין ויליאמס
סאלי פילד
פירס ברוסנן
רוברט פרוסקי
הארווי פירסטיין
מוזיקה הווארד שור עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום דונלד מקאלפיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה פוקס המאה ה-20 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פוקס המאה ה-20
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 24 בנובמבר 1993
ישראלישראל28 בינואר 1994
משך הקרנה 125 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה קומית, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט להט"בי, קומדיה מטורפת, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 25 מיליון $
הכנסות 441.3 מיליון $
הכנסות באתר מוג'ו mrsdoubtfire
פרסים פרס אוסקר לאיפור ולעיצוב השיער הטובים ביותר (גרג קנום, Ve Neill, Yolanda Toussieng) עריכת הנתון בוויקינתונים
סרט הבא Mrs. Doubtfire 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
תרגום לעברית לי ארזי - אולפני ויז’נטקסט
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גברת דאוטפייראנגלית: Mrs. Doubtfire) הוא סרט דרמה-קומי, המגולל את סיפורו של דניאל הילארד, המגולם על ידי השחקן רובין ויליאמס. הילארד הוא מובטל גרוש ואב לשלושה ילדים (נטלי, כריס ולידיה). הסרט מתאר את ניסיונותיו הנואשים להיפגש עם ילדיו על ידי התחזות לאומנת אנגלייה בשם "גברת דאוטפייר".

הסרט יצא בשנת 1993 והוא מבוסס על הרומן "מאדאם דאוטפייר" שנכתב על ידי אן פיין. הוא בוים על ידי כריס קולומבוס, ומלבד רובין ויליאמס מככבים בו גם פירס ברוסנן, סאלי פילד, רוברט פרוסקי והארווי פירסטיין. צלם הסרט היה דונלד מקאלפיין והמוזיקה נכתבה על ידי האוורד שור.

הסרט זכה ב-2 פרסי גלובוס הזהב בקטגוריות סרט הקומדיה הטוב והשחקן הקומי הטוב שהוענק לרובין ויליאמס, כמו כן זכה בפרס אוסקר לאיפור ולעיצוב השיער הטובים ביותר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירנדה, אשתו של דניאל הילארד, גיבור הסרט ומדבב המתגורר בסן פרנסיסקו, מחליטה להתגרש ממנו. בית המשפט מעניק למירנדה משמורת על הילדים, ומרשה לדניאל לארח אותם רק בימי שבת. זאת מפני שדניאל לא עובד ומתגורר אצל אחיו. השופט קובע כי בעוד 90 יום תתעדכן ההחלטה בהתאם להתפתחויות. דניאל מסרב להשלים עם הגזרה שהטיל עליו בית המשפט, והוא מחליט להפר את פסק הדין ולפגוש את ילדיו בדרך לא שגרתית. הוא מתחפש לאלמנה אנגלייה בת 60 בשם "גברת דאוטפייר" ומתקבל לעבודה בבית גרושתו בתור השמרטפית. אחיו, שידוע כמומחה להכנת תחפושות, עוזר לו בהכנת התחפושת. במסגרת תפקידו החדש מתנסה דניאל בעבודות בית כמו בישול וניקיון. כעבור זמן לא רב מגלים ילדיו הגדולים את סודה של ה"מטפלת" החדשה, אולם הם מחליטים לשתף פעולה עם אביהם ולשמור על סודו. כ"גברת דאוטפייר" מנסה דניאל בכל הזדמנות לשבח את בעלה לשעבר באזני מירנדה, ובנוסף מנסה להשפיל את בן זוגה החדש, סטו, ולגרום לכך שיפרדו.

ההתחזות באה לסופה כאשר המשפחה יוצאת לארוחת ערב לכבוד יום ההולדת של מירנדה. באותו ערב ובאותה מסעדה יש לדניאל גם פגישה עסקית עם מנהל תחנת טלוויזיה. בערב זה נאלץ דניאל לתמרן ביו השולחנות ובין הזהויות שלו. בסופו של דבר מתגלה התרמית כאשר המסכה נושרת מפניו של דניאל במהלך תמרון היימליך שהוא מבצע בסטו.

בתום 90 הימים מתקיים דיון נוסף בבית המשפט. השופט ששמע על מעלליו של דניאל מחליט שמעתה ואילך ביקורי הילדים אצלו יהיו תחת פיקוח.

מירנדה לא מצליחה למצוא מחליפה ראויה לגברת דאוטפייר. יום אחד היא מגלה שגברת דאוטפייר מגישה תכנית לילדים בטלוויזיה. מירנדה מגיעה לאולפן, מתנצלת בפני דניאל על העוול שנגרם לו, ומזמינה אותו לחלוק ביניהם את המשמורת.

הפקות בימתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2023 עלתה הפקה בימתית מוזיקלית לסרט בווסט אנד של לונדון, בכיכובו של השחקן האנגלי גבריאל ויק. בהפקה העכשווית הוכנסו גם בדיחות וחיקויים על בוריס ג'ונסון והנסיך הארי[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גברת דאוטפייר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]